רש"י על חולין ק״י ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין ק״י ב:ד׳
4 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב סָפְרָא: כִּי סָלְקַתְּ לְהָתָם, בְּעִי מִינַּיְיהוּ: כַּבְדָּא, מָה אַתּוּן בֵּיהּ? כִּי סְלֵיק, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב זְרִיקָא. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא שְׁלַקִי לֵיהּ לְרַבִּי אַמֵּי, וַאֲכַל.
פירוש רש"י על חולין ק״י ב:ד׳
4 כבדא מה - אתם נוהגין בו מותר לבשל בקדרה או אסור מפני שפולט דם ואע"פ שכולו דם אפ"ה לאחר שפירש ויצא הרי הוא דם ואסור:
5 כי סליק - רב ספרא:
6 אשכחיה לרבי זריקא - ובעא מיניה:
7 אמר ליה - ר' זריקא:
8 אנא שלקי לר' אמי ואכל - בשלתי לו הכבד ואכלו: